השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ ונחזור אליכם בהקדם

X
סרטן תאי מרקל

סרטן תאי מרקל – MCC – Merkel Cell Carcinoma

תוכן עניינים

סרטן תאי מרקל או קרצינומה של תאי מרקל,  הוא גידול סרטני נדיר המתפתח בשכבת העור העליונה. הגידול מתפתח מתאי מרקל, תאים הנמצאים בבסיס האפידרמיס (השכבה העליונה של העור) ומתפקדים כחיישני מגע. למרות נדירותו, בשני העשורים האחרונים שכיחותה של המחלה עלתה פי 4. האם MCC הוא גידול אגרסיבי? מהם התסמינים וכיצד מטפלים?

האם קרצינומה של תאי מרקל נחשבת לגידול אגרסיבי?

סרטן תאי מרקל נחשב לאחד מסוגי סרטן העור האגרסיביים ביותר, עם שיעור תמותה גבוה פי 2-3 מסרטן מסוג מלנומה. הגידול מתאפיין בקצב גדילה מהיר במיוחד, כאשר כ-50% מהמקרים מתפשטים לבלוטות הלימפה האזוריות. יתרה מכך, בכ-33% מהמקרים המחלה מתפשטת לאיברים מרוחקים בגוף. האגרסיביות של המחלה באה לידי ביטוי גם בשיעור ההישנות הגבוה – כ-40% מהמטופלים חווים הישנות של המחלה גם לאחר טיפול ראשוני מוצלח. הסיכון להתפשטות המחלה גבוה במיוחד בשנתיים-שלוש הראשונות לאחר האבחון, כאשר כ-90% מההישנויות מתרחשות בתקופה זו. זו הסיבה שבגללה המעקב הרפואי בתקופה זו הוא אינטנסיבי במיוחד.

מהם התסמינים של סרטן תאי מרקל?

התסמין העיקרי של סרטן תאי מרקל הוא הופעת גידול או נגע על העור, בעל מאפיינים ייחודיים. הנגע מופיע בדרך כלל כגוש יחיד, בצבע אדמדם, ורוד או סגלגל, חלק ובדרך כלל אינו כאוב. הגידול צומח במהירות יחסית וניתן למצוא אותו בעיקר באזורים החשופים לשמש כמו הפנים, הצוואר והידיים. בניגוד לנגעים שפירים, הגידול עלול להגיע לגודל של מספר סנטימטרים תוך מספר שבועות או חודשים, מה שמהווה סימן אזהרה משמעותי.

מהם גורמי הסיכון?

הגורמים העיקריים המעלים את הסיכון לפתח סרטן תאי מרקל כוללים:

  • חשיפה ממושכת לשמש או לקרינה אולטרה סגולה מהווה גורם סיכון משמעותי, במיוחד אצל אנשים בעלי עור בהיר
  • גיל מתקדם מעלה את הסיכון באופן ניכר, כאשר רוב המקרים מאובחנים במטופלים מעל גיל 50
  • מי שחלו בעבר בסרטן עור מסוג אחר (BCC, MCC או מלנומה)
  • נגיף הפוליומה (Polyomavirus)
  • מערכת חיסון מוחלשת, בין אם בשל מחלות אוטואימוניות, טיפולים כימותרפיים או השתלת איברים

כיצד מאבחנים סרטן תאי מרקל?

תהליך האבחון של סרטן תאי מרקל מתחיל בבדיקה פיזית מקיפה של העור ובלוטות הלימפה. כאשר מזוהה נגע חשוד, מתבצעת ביופסיה – דגימת רקמה מהנגע – שנשלחת לבדיקה מיקרוסקופית מעמיקה. הבדיקה המיקרוסקופית כוללת צביעות מיוחדות ובדיקות אימונוהיסטוכימיות המאפשרות לזהות את תאי מרקל הסרטניים. לאחר האבחון הראשוני, מתבצעות בדיקות הדמיה כמו CT, MRI או PET-CT כדי לקבוע את שלב המחלה ולבדוק אם יש גרורות.

מהו הטיפול בסרטן תאי מרקל?

הטיפול בסרטן תאי מרקל מותאם אישית לכל מטופל ותלוי בגורמים רבים כמו שלב המחלה, מיקום הגידול וגודלו. הגישה הטיפולית המקובלת כוללת שילוב של מספר שיטות טיפול:

  • ניתוח להסרת הגידול – בשלב הראשון, מבוצע ניתוח להסרת הגידול. השיטה המועדפת היא ניתוח מוז (Mohs Micrographic Surgery) הדורש צביעות מיוחדות המתאימות לאיתור שולי גידול מסוג MCC. במידה ולא מבוצע ניתוח מוז יש צורך בכריתה רחבה עם שוליים של 2 ס״מ. במקביל, מבוצעת לעיתים קרובות ביופסיה של בלוטת הזקיף כדי לבדוק אם המחלה התפשטה לבלוטות הלימפה.
  • טיפול רדיותרפי – לאחר הניתוח, במקרים רבים מומלץ על טיפול משלים בהקרנות. ההקרנות ניתנות לאזור הגידול המקורי ולבלוטות הלימפה גם אם לא נמצאו בהן גרורות, וזאת כדי להקטין את הסיכון להישנות המחלה.
  • אימונותרפיה – במקרים של מחלה מתקדמת או גרורותית, הטיפול העיקרי כיום הוא אימונותרפיה. התרופה המקובלת היא אבלומאב.

חשוב לציין כי הטיפול המשולב (ניתוח, הקרנות ואימונותרפיה) מספק את התוצאות הטובות ביותר במרבית המקרים. המעקב אחר המטופלים נמשך לאורך שנים וכולל בדיקות גופניות תכופות ובדיקות הדמיה תקופתיות.

מהי הפרגנוזה למי שאובחן עם סרטן תאי מרקל?

הפרוגנוזה של סרטן תאי מרקל משתנה באופן משמעותי בהתאם לשלב בו אובחנה המחלה. גודל הגידול מהווה גורם פרוגנוסטי משמעותי – לגידולים בגודל של פחות מ-2 ס"מ בזמן האבחון פרוגנוזה טובה יותר, בעוד שגידולים גדולים יותר מעלים משמעותית את הסיכון להתפשטות המחלה. כמו כן, כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, לפני שהתפשטה לבלוטות הלימפה, סיכויי ההחלמה טובים יותר. עם זאת, בשל האופי האגרסיבי של המחלה, נדרש מעקב צמוד וארוך טווח גם לאחר הטיפול. התקדמות משמעותית בטיפולים האימונותרפיים בשנים האחרונות הביאה לשיפור בתוצאות הטיפול, במיוחד במקרים של מחלה מתקדמת.

תמונה של ד"ר עידו ליסי
ד"ר עידו ליסי

מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית ומנתח Mohs

ד"ר עידו ליסי

ד"ר עידו ליסי

מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית מנתח Mohs