מעט מאוד אנשים מקבלים את הבשורה שהם צריכים לעבור ניתוח ומרגישים רגועים. אצל רוב המטופלים, התגובה הראשונית היא פחד. הפחד מהמילה "סרטן", מהניתוח, מהצלקת, מהלא נודע. זו תגובה טבעית לחלוטין, אבל דווקא ברגעים האלה חשוב לעצור ולשאול שאלה אחרת: האם ההחלטה שאני עומד לקבל מבוססת על מה שאני יודע, או על מה שאני חושש ממנו?
יש אנשים שממהרים לקבוע ניתוח כבר באותו יום, רק כדי "לגמור עם זה". אחרים עושים בדיוק את ההפך – דוחים שוב ושוב את קבלת ההחלטה, בתקווה שאולי הכול יסתדר מעצמו. למרות שהתגובות הפוכות, לעיתים שתיהן נובעות מאותו מקום: פחד.
החלטה טובה אינה מתקבלת מתוך לחץ, אבל גם לא מתוך הכחשה. היא מתקבלת אחרי שמבינים מהו סוג הגידול, מהן אפשרויות הטיפול, מה הסיכונים שבדחייה ומה היתרונות של כל אחת מהאפשרויות. כאשר יש תשובות לשאלות האלה, הפחד לא נעלם, אבל הוא מפסיק לנהל את ההחלטה.
נסו לשאול את עצמכם: האם אני יודע למה הרופא המליץ דווקא על מוהס? האם אני מבין מה יקרה אם אמתין? האם שאלתי את כל מה שרציתי לשאול? אם התשובה חיובית, סביר להניח שההחלטה שלכם מבוססת על ידע ולא רק על רגש.
הדבר החשוב ביותר הוא לא להילחם בפחד, אלא להקטין אותו באמצעות מידע אמין. מטופל שמבין את המצב שלו בדרך כלל מרגיש הרבה יותר בטוח, גם אם הוא עדיין חושש מהניתוח עצמו. וזה בדיוק ההבדל בין החלטה שמתקבלת מתוך חרדה לבין החלטה שמתקבלת מתוך אחריות.
