בישראל, שבה החשיפה לשמש חזקה במיוחד לאורך רוב חודשי השנה, זיהוי מוקדם של נקודות חן חשודות הוא קריטי למניעת התפתחות של סרטן העור. נקודות חן חשודות מתאפיינות במגוון סימני אזהרה שחשוב להכיר ולזהות בשלב מוקדם ככל האפשר. נהוג לחלק נגעים עוריים החשודים כסרטניים לשתי קבוצות: נקודות חן חשודות כמלנומה וגידולים עוריים שאינן מלנומה. כיצד נזהה נקודת חן חשודה? מה מאפיין נקודות חן ונגעים עוריים שדורשים בדיקה רפואית?
נקודות חן חשודות כמלנומה
מלנומה ממאירה היא סוג של סרטן עור המתפתח מתאי המלנין האחראיים על גוון העור. מלנומה מתאפיינת בנגע כהה או רב גוני בצבעים הנעים מחום עד שחור, לעיתים עם כתמי אדום או כחול, צורה לא סימטרית, עם שוליים משוננים או מטושטשים. הנגע יכול לגרד או לדמם, ובמקרים רבים מציג שינויים מהירים בגודל, צבע או מרקם.
שיטת ה –ABCDE לזיהוי ומעקב אחר נקודות חן חשודות כמלנומה
- A (Asymmetry) – אסימטריה – צד אחד שונה מהשני
- B (Border) גבול – שוליים לא סדירים או מטושטשים
- C (Color) צבע – מספר גוונים או שינויי צבע
- D (Diameter) קוטר – גדול מ-6 מ"מ
- E (Evolution) התפתחות – שינויים לאורך זמן
חשוב במיוחד לשים לב לנקודות חן שאינן סימטריות, כאלו המציגות שוליים לא סדירים או מטושטשים, או נקודות חן המכילות מספר גוונים שונים באותו אזור.
נקודות חן שאינן מלנומה (Non Melanoma)
בנוסף למלנומה, ישנם מספר של סוגי סרטן היכולים להתפתח מתאים עוריים. לכל סוג מאפיינים משלו אשר ניתן במקרים רבים לזהותם:
- BCC (קרצינומת תאי הבסיס – Basal Cell Carcinoma)– נגע בצבע ורדרד, פנינה או שקוף למראה, עם שוליים מוגבהים ושקע במרכז. מאופיין בכלי דם דקים נראים לעין, נוטה לדמם בקלות במגע. לרוב מופיע באזורים חשופים לשמש, במיוחד בפנים והתפתחותו איטית.
- SCC (קרצינומת תאי הקשקש – Squamous cell Carcinoma) – נגע אדמדם, מחוספס ומתקלף, שמרגיש קשה למגע. יכול להיות כואב, מדמם או מגרד, עם קשקשת או קרום על פני השטח. צומח בקצב מהיר יחסית.
- MCC (Merkel cell Carcinoma – קרצינומה של תאי מרקל) – נגע גושי בצבע אדמדם, סגול או ורוד הצומח במהירות ולרוב אינו כואב. הנגע עשוי להגיע לגודל של כמה סנטימטרים תוך שבועות או חודשים.
תסמינים נוספים שמחייבים תשומת לב מיוחדת הם תחושת גרד מתמשכת באזור הנגע או דימום ספונטני ללא פגיעה חיצונית. יש לציין כי נגעים עוריים יכולים להתפתח לסרטן העור גם אם אינם כוללים מאפיינים קלאסיים. כך למשל קרטואקנטומה (Keratoacanthoma) וקרטוזה אקטינית (Actinic Keratosis) יכולים במקרים רבים להפוך לנגע סרטני.
בדיקה עצמית ומעקב ביתי
הבדיקה העצמית היא כלי חיוני במעקב אחר נקודות חן חשודות ומומלץ לבצעה באופן סדיר אחת ל-3-6 חודשים. חשוב לבצע את הבדיקה בחדר מואר היטב, תוך שימוש במראות המאפשרות בחינה מדוקדקת של כל שטח העור. תהליך הבדיקה העצמית כולל סריקה שיטתית של כל אזורי הגוף, כולל אזורים נסתרים כמו הקרקפת ובין השערות. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לבדיקת קפלי הגוף ובין אצבעות הידיים והרגליים, שם עלולות להסתתר נקודות חן בעייתיות. חשוב לתעד את מספר השומות בכל אזור ולצלם צילומים צבעוניים של שומות חשודות, תוך שימוש בסרגל למדידה מדויקת. מומלץ לנהל יומן מעקב מסודר הכולל את תאריכי הבדיקות ומיקום השומות המחשידות.
חשוב לציין שלא כל הנגעים הסרטניים בעור מציגים את כל המאפיינים הללו, ולכן חשוב להיבדק על ידי רופא עור מומחה אם ישנו חשד לגבי שינויים בנקודת חן אחת או יותר.
בדיקת נקודות חן על ידי רופא עור
בדיקת נקודות חן אצל רופא עור מומחה מתבצעת באמצעות מכשיר הדרמטוסקופ, שהוא מכשיר אופטי מתקדם המאפשר הגדלה משמעותית והארה מיטבית של נקודות החן. הבדיקה המקצועית כוללת סריקה מקיפה ויסודית של כל שטח העור, תוך תיעוד מפורט של נקודות חן חשודות באמצעות צילום דיגיטלי מיוחד. הרופא מעריך את הצורך בביופסיה (לקיחת דגימה מנקודת החן החשודה לצורך בדיקה מיקרוסקופית במעבדה פתולוגית). בנוסף, הרופא מספק המלצות מפורטות למעקב עתידי, כולל תדירות הבדיקות הנדרשת והנחיות להגנה מפני השמש.
למי מומלץ מעקב של רופא עור?
מעקב רפואי שנתי קבוע מומלץ במיוחד לאנשים המשתייכים לקבוצות סיכון מוגדרות. קבוצה זו כוללת אנשים שחלו בסרטן העור בעבר ונמצאים בסיכון מוגבר להישנות המחלה. כמו כן, אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של מלנומה צריכים להקפיד על מעקב רפואי קבוע. קבוצת סיכון נוספת כוללת אנשים עם נקודות חן רבות או גדולות במיוחד, וכן בעלי עור בהיר ונמשים רבים. אנשים הנחשפים באופן קבוע לשמש בשל עיסוקם או אורח חייהם, וכן אלו עם מערכת חיסון מוחלשת, נמצאים גם הם בסיכון מוגבר. חשוב במיוחד שאנשים שסבלו בעבר מכוויות שמש משמעותיות יקפידו על מעקב רפואי סדיר.
