סרטן העור מסוג BCC הוא לא רק הגידול הסרטני הנפוץ בעור, הוא הסרטן הנפוץ ביותר באדם בכלל. מדובר במחלה שמקורה בתאים הממוקמים בחלק הפנימי של שכבת העור החיצונית, ושיכולה להתפתח לאורך שנים ללא כאב, ללא דימום וכמעט ללא סימנים מחשידים. מה שמבדיל BCC מסרטנים אחרים הוא מהלכו האיטי, ובמרבית המקרים, היעדר נטייה לגרורות. אך מאפיין זה בדיוק הוא שהופך אותו למסוכן, הוא עלול לגדול בשקט ולחדור לרקמות עמוקות עוד לפני שמישהו שם לב. ל-BCC יש חמישה זנים עיקריים וכל אחד מהם נראה אחרת, מתנהג אחרת ומחייב גישה טיפולית שונה. ההיכרות עם ההבדלים ביניהם עשויה לקצר משמעותית את הדרך לאבחון נכון.
מה מוביל להתפתחות BCC ומי נמצא בסיכון?
הגורם המרכזי להתפתחות BCC הוא חשיפה מצטברת לקרינת UV לאורך השנים, הן מהשמש והן ממיטות שיזוף. הקרינה גורמת לנזק ב-DNA של תאי העור, ואם מנגנוני התיקון של הגוף אינם מצליחים לתקן את הנזק, עלולה להתחיל חלוקה תאית בלתי מבוקרת הרי היא סרטן. גברים מפתחים BCC בשכיחות גבוהה יותר מנשים, וככל שמתבגרים הסיכון עולה. אנשים בעלי עור בהיר, שיער בהיר ועיניים בהירות חשופים יותר לנזקי קרינה ולכן גם לגידולים אלה. אנשים שחלו בעבר ב-BCC נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר לפתח גידול חדש בעתיד, ולכן מעקב שגרתי אצל רופא עור חשוב.
זן 1: BCC נודולרי
הזן הנודולרי הוא הנפוץ מבין חמשת הסוגים, ומייצג את הדימוי הקלאסי שרוב האנשים מכירים כשמדברים על BCC. הוא מתבטא כגוש קטן, מעוגל ומבריק, בגוון פנינה, ורוד לבן או שקוף למחצה. על פני השטח ניתן לעיתים להבחין בכלי דם דקיקים הנראים כחוטים אדומים זעירים. הגוש גדל לאט ויכול להישאר קטן במשך חודשים ארוכים. מיקומו האופייני הוא הפנים, במיוחד האף, הלחיים והמצח אך הוא יכול להופיע בכל אזור חשוף בגוף. שאנשים רבים מזהים אותו כציסטה שפירה או פצע שאינו מחלים. אך עדיף להתייחס אל כל גוש קטן שמדמם בקלות, מגרד, או פשוט לא נרפא תוך מספר שבועות כחשוד ולפנות לרופא עור להמשך בירור.
זן 2: BCC שטחי
הזן השטחי שונה מהנודולרי באופן מהותי – הוא אינו גוש אלא כתם. לרוב מדובר בשטח אדמדם, שטוח יחסית, שעלול להיות מכוסה בקשקשת דקה ולהדמות לאקזמה, דרמטיטיס או פסוריאזיס קלה. בשל כך, אנשים רבים חושבים שמדובר בבעיית עור כרונית ולא מגיעים לרופא. הזן השטחי שכיח יחסית על הגב והחזה ופחות על הפנים. מבחינת דרגת הסכנה הוא נחשב לזן עם סיכון נמוך יחסית, בעיקר כשמדובר בנגע קטן עם גבולות ברורים. עם זאת, ללא טיפול הוא עלול להתרחב לרוחב על פני שטח עור גדול.
זן 3: BCC מורפאפורם
הזן המורפאפורם (Morphoeic BCC), הנקרא גם טרשתי, הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר בתחום. הוא לא נראה כמו גידול. לרוב הוא מופיע כמכתם שטוח בעור, לבנבן או צהבהב, עם מרקם חלק ומשטח שנראה כמעט כצלקת ישנה. גבולותיו מטושטשים ולעיתים כמעט בלתי ניתנים לזיהוי אפילו תחת תאורה חזקה. הסכנה האמיתית שלו טמונה מתחת לפני השטח. הגידול נוטה לחדור לרקמות עמוקות (שרירים, סחוס ואף עצם) באופן שאינו נראה חיצונית. זיהוי מאוחר של זן זה עלול לחייב ניתוח נרחב ומורכב יחסית. בשל מאפייני הגדילה שלו, הוא מטופל לעיתים קרובות בניתוח מוז (Mohs Micrographic Surgery).
זן 4: BCC פיגמנטי
הזן הפיגמנטי מכיל תאים שמייצרים פיגמנט כהה, מה שנותן לגידול גוון חום, שחור או כחלחל. הגידול עלול להיות כמעט בלתי ניתן להבחנה ויזואלית ממלנומה או משומה כהה רגילה ולכן הוא מאובחן לא פעם בטעות. בבעלי עור כהה, הזן הפיגמנטי מופיע בשכיחות גבוהה יותר יחסית לאוכלוסיות עם עור בהיר. חשוב לזכור שכל נגע כהה שמשנה צבע, גדל, נהיה לא סדיר בגבולותיו או מתחיל לדמם דורש בדיקה מיידית. הכלי האמין ביותר לאבחנה מבדלת בין פיגמנטי-BCC לבין מלנומה הוא דרמטוסקופ -מכשיר שמאפשר לרופא עור להתבונן במבנה הנגע לעומק ואם יש ספק, ביופסיה מספקת את התשובה הסופית.
זן 5: BCC מיקרונודולרי
הזן המיקרונודולרי נראה לעין בלתי מיומנת כמו גרסה קטנה של הזן הנודולרי — גוש קטן, מבריק, עם מאפיינים דומים. ההבדל המהותי הוא באופן הגדילה. הגידול מורכב מאשכולות קטנטנים של תאים סרטניים המתפזרים ברקמה. המשמעות הקלינית היא שגבולות הגידול האמיתיים גדולים בהרבה ממה שנראה על פני השטח, מה שמקשה על הסרתו המוחלטת בניתוח קונבנציונלי. הזן המיקרונודולרי נוטה לשיעור הישנות גבוה יותר בהשוואה לזנים האחרים.
כיצד מאבחנים ומטפלים ב-BCC בישראל היום?
תהליך האבחון של BCC מתחיל תמיד בבדיקה ויזואלית אצל רופא עור, ולרוב ממשיך לדרמטוסקופיה ולביופסיה שמאשרת סופית את הממצא ומגדירה את הזן המדויק. אחרי קבלת התשובה הפתולוגית נקבעת אסטרטגיית הטיפול לפי גודל הגידול, מיקומו, הזן שלו וגיל המטופל ומצבו הבריאותי הכללי. האפשרויות הקיימות כיום כוללות הסרה כירורגית קלאסית, ניתוח מוז לגידולים באזורים רגישים, הקפאה בחנקן נוזלי לגידולים שטחיים קטנים, קרמים רפואיים, טיפול פוטודינמי וטיפולים ביולוגיים חדשניים במקרים מתקדמים. הבשורה הטובה היא ש-BCC שאובחן מוקדם ניתן לריפוי כמעט בכל המקרים. זכרו – בדיקת עור שנתית היא לא מותרות, היא שגרה רפואית ועשויה במקרים רבים אף להציל חיים.
